ח'יר נ' נגרית עלי וסלמאן בע"מ

החלטה

1.בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

2.בקשת רשות הערעור מתייחסת לפסק דין של בית משפט השלום בעכו (כבוד השופט אבראהים בולוס) מיום 8/2/12 בתיק רע"צ 47723-01-12, לפיו אישר בית משפט השלום את החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשם מוהנד חלאילה, להלן: כב' הרשם) מיום 15/1/12 בתיק הוצל"פ 08-10407-08-6, אשר דחה את בקשת המבקש (להלן: עו"ד פואד ח'יר), להחליף את הזוכה בתיק ההוצל"פ, כך שתחת שם המשיבה, שהיא הזוכה, יצוין שמו, וזאת בהסתמך על המחאת זכות שניתנה על ידי המשיבה לטובת עו"ד פואד ח'יר, ביום 16/2/07.

3.המשיבה – נגריית עלי וסלמאן בע"מ, היא גם בגדר חייב, בסכומי עתק בהוצל"פ, חתמה על המחאת זכות ביום 16/2/07 לטובתו של עו"ד פואד ח'יר, לצורך הבטחת כספו ושכרו כמייצג את המשיבה. לטענת עורך הדין הוא מייצג את המשיבה קרוב ל-15 שנים ובמסגרת ההתחשבנות הסופית שבין המשיבה לעורך הדין הוסכם על רישומו כזוכה בתיקים, בהם המשיבה זכאית לסכום עד לגובה של 450,000 ₪, כאשר סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16/2/07 ועד לתשלום המלא בפועל.

בהסתמך על נסיבות אלה, הגיש עו"ד פואד ח'יר בקשה ביום 15/1/12 לעדכן את פרטי הזוכה בתיק בהסתמך על המחאת הזכות. כב' הרשם דחה את הבקשה, ובית משפט השלום אישר את החלטת כב' הרשם.

4.בית משפט השלום הפנה להחלטתו של כב' הרשם לפיה ציין כב' הרשם, שכאשר זוכה בתיק הוצל"פ הוא גם חייב ובסכומי עתק בהוצל"פ, מבקש לשנות את שם הזוכה, קם חשד ממשי לכך שמדובר במעשה רמיה שקוף. עוד ציין כב' הרשם, שהעובדה שהשינוי מתבקש בעקבות המחאת זכות אין בה לכשעצמה כדי להחליש את החשש, ועל ראש ההוצל"פ לבחון אם אכן מדובר בהמחאת זכות תקפה, מאחר שהאחרון איננו חותמת גומי.

כל זאת כדי לאפשר לנושים האחרים של המשיבה, למצות את זכות הטיעון ולהביא את עמדתם בטרם יורה ראש ההוצל"פ על שינוי "הזוכה". לכן במקרה כזה כדי לעמוד על תוקפה ונפקותה של המחאת הזכות, ומאחר שלרשם עצמו אין הסמכות לדון באותן התנגדויות, על הצדדים לפנות לבית המשפט המוסמך לבירורן של אותן מחלוקות.

בנסיבות אלה, לא נתבקשה תשובת המשיבה, ובית משפט השלום חזר ודחה את הבקשה, תוך שהדגיש כי משמוגשת בקשה כגון זו, ראוי היה מלכתחילה לצרף את נושיה האחרים של המשיבה, שהרי הגשת הבקשה – שינוי מעמדו של "זוכה", מכוח המחאת הזכות לעו"ד פואד ח'יר – יש בה כדי לשנות מעמדה כ"חייב" בנושי המשיבה.

בית משפט השלום עוד הוסיף והבהיר שיתכן שניתן היה לנקוט בלשון עדינה יותר מזו שננקטה על ידי כב' הרשם, כדי למנוע ייחוס חשדות כלפי המבקש, ואולם בסופו של דבר אישר בית משפט השלום את החלטת כב' הרשם לפיה שעה שמוגשת בקשה להחלפת זוכה, על יסוד המחאת הזכות – ומבלי לפגוע בחובתו להיעתר לבקשה כזו – רשאי הוא על פי שיקול דעתו ליידע את נושי הזוכה, כדי להגן על זכויותיהם, ומאחר שאין הוא עצמו מוסמך לדון בהתנגדויות הנושים, אם וכאשר יוגשו, הרי שיש לברר הנושא במסגרת הליך נפרד בבית המשפט.

לכן קבע בית המשפט, שרשאי היה כב' הרשם להורות לעו"ד פואד ח'יר להמציא עותק מן הבקשה לכל הנושים האחרים של המשיבה, וכדי לאפשר לאחרונים את זכות הטיעון, להורות לעו"ד ח'יר להגיש הליך מתאים בבית משפט השלום לצורך הכרעה בשאלת נפקותה של המחאת הזכות ותקפותה.

5.כמפורט לעיל, לא נתבקשה תשובת המשיבה, ואין לי אלא לחזור ולאשר את פסק הדין של בית משפט השלום, וכן לאשר את החלטת כב' הרשם.

הייתי מוסיפה ואומרת שנוסח ההחלטה, כפי שנכתב על ידי כב' הרשם, אין בו כדי לפגוע במבקש בפניי. האמירה שם היא כללית, ואינני סבורה שהיה גם מקום לומר את הדברים בדרך אחרת מזו שנאמרה. לא הוטל כל חשד במבקש עצמו.

6.לגופו של עניין, אכן עולה כי קיימים היום מקרים רבים יחסית, במסגרת תיקי הוצל"פ, בהם מבקשים עורכי דין להבטיח את שכר טרחתם על דרך החתמת הלקוח על המחאת זכות. כב' הרשם העיר על תופעה.

במקרים כגון אלה כאשר יש בקשה לשינוי שם "הזוכה", וכאשר לאותו "זוכה" יש גם מעמד כ"חייב", אכן חובה היא כי מגיש הבקשה לשינוי שם הזוכה יידע את הנושים האחרים של אותו "זוכה", ומאחר שלרשם ההוצל"פ אין זכות לדון בהתנגדויות הנושים האחרים, יש להידרש להליך בבית המשפט לצורך בירור נפקותה ותקפה של אותה המחאה.

אעיר עוד, שאין בכך כדי לפגוע בזכותו של המבקש כנושה של הזוכה, אך מצד שני אין גם מקום ליתן לו מעמד עדיף על נושים אחרים, בטרם תתברר כאמור תקפותה ונפקותה של אותה המחאת זכות.

7.אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, ומאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות נוספות.

העירבון, אם הופקד, יוחזר למפקידו.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לתיק בית משפט קמא ולבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ב, 01 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.